Sunday, December 9, 2012

My new bangs

לפני שנתיים הסתפרתי קצר, לא קצר כמו שבנות נוהגות לומר על קארה או כל תספורת שהיא מעל הכתפיים, אלא באמת באמת קצר, כזה שמספרים עם מכונה מאחור. קצר. ומאז אני מנסה להאריך, אין סיבה אמיתית, אבל כבר הבנתי שזהו הטבע שלנו הבנות. מתות להסתפר, וחודש  אחרי שהסתפרנו מתחילות כבר בגעגועים לקוקו ולצמה. הבעיה היא שהרבה יותר קל להסתפר מאשר להאריך. שנתיים אחרי שהסתפרתי קצר לראשונה (וכמו מכורה משוגעת, המשכתי לקצר ולקצר עד שהספר בעצמו אמר לי ש"אולי כדאי שתהני מהתספורת לפני שאת מקצצת אותה עוד קצת?") אני עדיין במלחמות עם חוסר סבלנותי בניסיונות נואשים לא להסתפר. אם ככה, למה להאריך אתם שואלים? אז כמו שאמרתי- כבר שנתיים שאני מתגעגעת לתנועה של קליעת צמה או עשיית הקוקס (הגולגול, או העגבנייה בשפת אנשי המרכז) ו-כמו שהייתי עונה לספר, כשאחליט להתחתן- או אז, אפסיק להסתפר קצת כדי שיהיה ממה לעשות תסרוקת לחתונה. אז זאת גם הסיבה השנייה (והפאקאצית). אז השיער הנאמן שלי באמת עושה כל מאמץ אפשרי להתארך, אבל עד עכשיו הוא הגיע רק עד לכתפיים, ולמסתפרת סדרתית כמוני זה קשה. חוסר העניין ואיסוף השיער כל יום מוציא אותי מדעתי. אז החלטתי! לא חייבים להסתפר, אפשר גם קצת לשנות! ובשבוע שעבר בזמן צפייה בסרט על אל אס די ביס דוקו ראיתי בחורה יפיהפיה עם קארה שחור ופוני. והבנתי. הבנתי שהגיע הזמן לחזור לפוני. עם כל הדרמה, שכחתי שהיה לי פוני אך לפני חצי שנה. אבל הפוני, ורק הפוני צומח בכזו מהירות מסחררת אצלי שתוך חודש הוא כבר נכנס לקוקו. אז עם כמה מוזות יפות לפוני החדש, אני מודיעה לכם שהבוקר, אחרי המקלחת, הרמתי מספריים וקצצתי! נתראה כנראה בעוד חודש להתבכיינות. שבוע טוב
Dian Keaton
 Brigitte Bardot



and me! 

1 comment:

benny briga said...

so cool:)!!

http://bfshion.blogspot.co.il/2012/12/day-1-fashion-in-dead-sea-h-120.html

Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...