 |
| צילום: גיל לרנר מתוך הבלוג של אלמביקה את זה אני רוצה!! |
את היום הזה התחלתי בשעה שתיים, בתצוגה המשותפת של מאוריסיו, אישתר ועידו רקאנטי. עידו רקאנטי פתח את התצוגה ואיך לומר, לא התרגשתי, שמלות שחור לבן, שאיך לומר, היו צריכות להקשיב לרוברטו קוואלי כשדיבר על כך שבלבן רואים כל פגם.. רוב הבגדים הרגשו כאילו נלקחו מתוך חנות מעצבים ולא כמו בגדים שמקומם על המסלול. קצת ניינטיז ומרגיש כאילו רקאנטי הלך על בטוח. לא מה שציפיתי ממעצב צעיר ומוכשר כמוהו. כן, היתה לו שמלת ג'ינס חמודה שהזכירה לי את בגדי האולפנה שלי מכיתה ח' אבל לדעתי זה לא הספיק. אחריו הגיע מאוריסיו, חייבת להודות שלא ממש הכרתי את הבגדים שלו, ומאוד הסתקרנתי. ברקע מוזיקת קרנבל משמחת נכנסו הדוגמנים, כולם עם חגיגת נוצות על הראש. צבעים, בדים, גזרות ונוצות, הכל היה מאוד צבעוני, ומאוד מבולגן. המון חולצות נוסח בילבונג, והמון עירבובי בדים קצת שלא לצורך. היה שמח, היה חגיגה, אבל בוא נגיד שהדוגמנית היחידה בכל התצוגה, שחריץ הטוסיק שלה התגלה מבעד למכנסי הגלישה הגבריים שלבשה לא הוסיפה. לסיכום מאוריסיו: כיף לראות מישהו שמעיז, שבא מרחוק עם וייב בריזלאי אמיתי. אבל יצא קצת בלאגן. הבאה בתור ואחרונה היתה אישתר, בראש שלי תמר פרימק נראתה לי תמיד קצת רוחנית ולא חשבתי שאראה משהו לטעמי, לכן זו היתה הפתעה טובה. קודם כל, איך אפשר שלא לדבר על זה, הדוגמניות, כולן בהירות שיער ויפיפיות כמו שלא תמצא באף רחוב ישראלי (יבוא אישי מפולין ורוסיה) ככה שהתצוגה התחילה ברגל ימין, הבגדים היו עדינים בצבעי אדמה וחול. הדוגמניות, יחפות, נצבעו בטלק והשאירו טביעות רגליים בכל צעד. קסום אומנם, אך בכל התצוגה החזקתי אצבעות שלא יחליקו. הסטיילינג היה מקסים כולן ענדו תכשיט דמוי שרשרת על המצח, מה שהוסיף מאוד והוציא את הבגדים מקונטקסט בנאלי.
המשכנו את היום עם תצוגת בוגרי שנקר, שהיתה מעניינת עם מוזיקה טובה, אבל הרגישה לי מאוד כמו סיום מגמת אומנות בתיכון. את היום סגרנו עם התצוגה של אלמביקה, אז הבנתי: איזה כיף שבאתי. אחד אחרי השני הגיעו למסלול דגמים נשיים, רכים, וצבעוניים. ולדעתי ווסטי הזמש היו מהממים, גם כזה אני רוצה:) כל כמה דקות שמעתי קריאה מאחת הבנות שלידי "את זה אני רוצה!" בדיוק מה שחשבתי לי בראש, איזה כיף זה לשבת בתצוגה ולרצות הכל! שלא לדבר על ריי שגב המהממת שבכל כניסה קיבלה מחיאות כפיים סוערות כאילו היתה המעצבת עצמה. סגירה כיפית ליום שמח
 |
| מעניין אם אני יכולה להראות עוד יותר נמוכה ממה שאני, כנראה שכן |
No comments:
Post a Comment